לא כתבו כך. אלא שאותם שלומדים כמה שעות

בישיבה נוהגים ללמוד "בית יוסף" גם עם הבחורים

זה שני דברים שונים יש שיטת הלימוד וזה

לימוד בעיון זה לא דווקא אליבא דהלכתא אלא

 כן מסופר על אחד מגדולי הרבנים בבני ברק, שנשאל בדין זיעה באוכלין, ובאשר ידע כי בשו"ת יביע אומר חלק חמישי יש תשובה נפלאה בנדון, הסתגר בחדרו ולמד כל התשובה ואח"כ הורה לשואלו דבר. כן מסופר שאברך ספרדי נכנס למורה הוראה בישיבה ליטאית מפורסמת, וראהו מעיין בספר "טהרת הבית" לרבנו. שאלו: "כבודו מעיין בזה?!" ענהו: "לא אתם הפסדתם במחלוקת שבין הרבנים והמפלגות, אנחנו המפסידים"…

תמוז תשס"ו. הימים ימי מלחמת לבנון השניה, ומרן רבנו עובדיה יוסף זיע"א בשיעורו במוצאי שבת בלויין, מכריז ומבקש לבטל את "בין הזמנים", בבחינת "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תצאו לבין הזמנים…". למרבה הבושה, הישיבות הספרדיות בוחרות ל"התעלם" מדבריו. הישיבה היחידה שנאמנת לדבריו הקדושים היתה ישיבת "כסא רחמים" על כל סניפיה ברחבי הארץ.
 

להדליק פלורוסנט ודאי צריך ועדיף מכלום אבל לברך

מעלת וחסרון בכתיבה מגיל קטן, אחריות בהוצאת כתבי

דרשת מרן ראש הישיבה בסיום שבת תענית הדיבור

הישיבה נוסדה להנחיל מורשת העיון ולאסוקי שמעתתא אליבא

חס וחלילה. הגדולים הנ"ל כוונתם אחרי לימוד הפשט